איך יוצרים קוד QR לביקורות בגוגל

קודם כול מצאו את קישור הביקורות

הכול מתחיל בקישור שגוגל עצמה מנפיקה. התחברו לחשבון שמנהל את העסק, פתחו את פרופיל העסק — לחפש את שם העסק שלכם כשאתם מחוברים היא הדרך הקצרה ביותר — ואתרו את האפשרות לבקש ביקורות. גוגל מחזירה קישור קצר שפותח את הטופס כשהעסק שלכם כבר נבחר.

העתיקו את הקישור ופתחו אותו בטלפון לפני שאתם עושים משהו אחר. אתם בודקים שני דברים: שהוא נוחת על טופס הביקורת ולא על דף תוצאות, ושהוא מצביע על הסניף הנכון. לעסקים עם כמה סניפים יש קישור נפרד לכל סניף, ולהדפיס את הלא נכון על החשבונית הלא נכונה זו טעות שאיש לא מבחין בה חודשים.

גוגל מציעה גם ערכת שיווק עם קוד QR מוכן. הוא עובד והוא בחינם. מה שהוא לא יכול: לספר לכם משהו אחר כך או לשנות יעד — ועל זה בדיוק הסעיף הבא.

סטטי מגוגל, או דינמי ששייך לכם

הקוד מהערכה נושא את קישור הביקורות בתוך התבנית. יש לזה יתרונות אמיתיים: שום דבר לא עומד באמצע, שום דבר לא פג, והוא יעבוד כל עוד הקישור עובד.

מה שהוא לא יכול הוא להפריד בין מיקומים. כל עותק מודפס הוא אותו קוד, ולכן סריקות מהחשבונית, מהשולחן ומהחלון הן מספר אחד בלתי מובחן — ולמעשה אתם אפילו לא רואים אותו, כי גוגל אינה מדווחת על סריקות של קוד הערכה שלה.

קוד דינמי נושא הפניה קצרה לאותו קישור ביקורות. עבור הלקוח החוויה זהה; מה שאתם מרוויחים הוא ספירה לכל מיקום והיכולת להפנות מחדש בהמשך — לסניף אחר, לטופס משוב מחוץ לשעות הפעילות, לקישור חדש אם גוגל תשנה את הפורמט. אם אתם מדפיסים קוד אחד ולעולם לא תסתכלו על מספר, קחו את הערכה. אם אתם מדפיסים חמישה ורוצים לדעת מי מהם הצדיק את מקומו, אתם צריכים קוד משלכם.

לאן הקוד הולך, ומתי

ביקורת מבקשים ברגע, לא במקום. הזמן הטוב ביותר הוא מיד אחרי מה שהצליח — הארוחה נגמרה, התיקון החזיק, החבילה הגיעה שלמה — והמיקום הוא מה שהלקוח מחזיק באותו רגע.

• על החשבונית או בתיקיית החשבון: המיקום החזק ביותר בהסעדה, כי הוא מגיע בדיוק כשהחוויה נסגרת.
• ליד הדלפק או הקופה, בגובה העיניים ולא שטוח על המשטח, במקום שבו ממילא ממתינים כמה שניות.
• על השולחן, אבל כקוד נפרד מזה של התפריט — כרטיס שמבקש ביקורת וכרטיס שפותח תפריט הם שתי מטלות שונות.
• בתוך החבילה או על תעודת המשלוח בכל דבר שנשלח: רגע ההגעה הוא רגע הרצון הטוב.
• על החשבונית, דוח השירות או מסמך המסירה אצל בעלי מקצוע וב‑B2B, שם הלקוח ממילא קורא.
• לא על דלת הכניסה, בחלון הראווה או על שלט המדרכה: שם אתם פונים לאנשים שעדיין לא חוו דבר.

מה מותר לבקש ומה אסור

המדיניות של גוגל קצרה ושווה קריאה אחת. עבור קוד מודפס חשוב זה: מותר לבקש ביקורת מכל לקוח ומותר להקל עליו. אסור להציע משהו בתמורה, ואסור לפנות רק למרוצים.

סינון — קודם סקר, ואז להראות את קוד הביקורת רק למי שענה טוב — נקרא review gating ומנוגד לכללים. זו גם האסטרטגיה שהכי סביר שימכרו לכם כמשפך חכם. קוד שפתוח לכולם גם עומד בכללים וגם מועיל יותר: הביקורות השליליות שהוא אוסף הן אלה שאומרות לכם משהו.

אל תכתבו על הכרטיס «תנו לנו חמישה כוכבים». בקשו ביקורת, לא ציון, ושמרו על ניסוח ניטרלי מספיק כדי להיקרא אותו הדבר גם ללקוח לא מרוצה.

למדוד בלי לרמות את עצמכם

סריקות אינן ביקורות. מישהו סורק, קורא את הטופס, מחליט לעשות זאת אחר כך ולא עושה — זו סריקה רגילה והיא לא נספרת לשום דבר. צפו לפער גדול בין סריקות לביקורות שפורסמו, והתייחסו למספר הסריקות כמדד למיקום ולא לתוצאה.

מה שהפילוח לפי מיקום אומר לכם הוא באיזה משטח אנשים באמת משתמשים. הדפיסו קוד נפרד לחשבונית, לדלפק, לשולחן ולחבילה: אחרי חודש אחד מהם יישא את רוב הסריקות. אותו מדפיסים יותר; את האחרים מזיזים או מוותרים עליהם.

השוו את מספר הביקורות בפרופיל מחודש לחודש במקום לנסות לשייך ביקורות מסוימות לקודים מסוימים — גוגל אינה נותנת דרך לחבר בין השניים, וכל כלי שטוען אחרת מנחש.

לפני שזה יוצא לדפוס

הרשימה קצרה כי תקלות בקודי ביקורת מסתכמות תמיד באותה חופן דברים, וכל אחת מהן זולה יותר לתפוס עכשיו.

• סרקו את הפרוּפ המודפס וּודאו שהוא פותח את טופס הביקורת בטלפון שאינו מחובר לחשבון העסקי שלכם.
• בדקו שהוא נוחת על הסניף הנכון אם יש לכם יותר מאחד.
• הדפיסו גדול מספיק למקום: לפחות 3 ס״מ על חשבונית או שולחן, יותר על שלט דלפק שנקרא בעמידה.
• כתבו קריאה שאומרת מה יקרה — «כתבו ביקורת בגוגל» — במקום «סרקו אותי».
• שמרו על ניסוח ניטרלי: בלי בקשת ציון ובלי שום דבר בתמורה.
• תנו לקוד בעלים, כדי שקישור שהשתנה או סניף שנסגר לא ישאירו חומר מודפס שמצביע לשום מקום.